לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום רביעי, 12 באוגוסט 2026
כ"ט באב ה'תשפ"ו
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

שרקנים
שרקנים
בעל החיים שנקרא באנגלית "חזיר גינאה" (Guinea pig), בצרפתית "חזיר הודו" (Cochon d'Inde) ובעברית נקרא בעבר "חזיר ים", אינו חזיר, ומקורו אינו בגינאה, אינו בהודו ובטח שאינו בים. מקורו של יונק זה הוא באזור פרו והוא מסדרת המכרסמים (ולא מסדרת מכפילי הפרסה כמו החזיר). כיום מכונה בעל חיים זה בעברית שַרקָן (בשל הקולות שהוא משמיע) ‎או קַבְיָה (בדומה לשמו המדעי, Cavia porcellus). הקביה הובאה לאירופה על ידי הספרדים עם כיבוש אזור פרו (אז באימפריית האינקה) בשנת 1532. אחד השימושים בה היה גידולה על ספינות, לשם אספקת בשר טרי למלחים במקום בשר חזיר. על כן בגרמנית נקראת הקביה "חזירון-ים מבוית" (Hausmeerschweinchen), ומכאן מקור שמה הקודם בעברית.

פורטלים

Image Image Image Image
Image Image Image Image
Image Image Image Image

פורטל היום

Image

פורטל גוף האדם הוא שער לכל הנושאים הקשורים בגוף האדם. הפורטל מציג את מדעי היסוד של הגוף האנושי, קישורים לערכים רבים בנושא, איורים מפורטים של מערכות הגוף ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
Image אמנות Image פיזיקה
Image גאוגרפיה Image כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת
תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,
פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,
חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,
פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,
פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,
שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,
גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,
כְּבָר הֵנֵצוּ נִצָּנִים.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,
שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,
גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,
עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים.

השיר "פה בארץ חמדת אבות" מאת ישראל דושמן. השיר נעשה אהוד מאוד ביישוב העברי בארץ, ובהמשך נודע גם בארצות הגולה, שם הוחלפה המילה "פה" (בארץ חמדת אבות) למילה "שם"

הטיפ היומי הטיפ היומי

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה הנבנית בשיטת ויקי, והיא ומיזמי האחות שלה מושתתים על מערכת מדיה־ויקי. השיטה מסתמכת על מיקור ההמונים של עריכתה ותפעולה – כחלק מהתפיסה הרחבה יותר בדבר האנציקלופדיה החופשית.

ערך מומלץ ערך מומלץ

השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם. הטכניקות המאפשרות להכריע בין רעיונות ותפיסות שונות כוללות הן אמצעים ושיטות מדידה והן כלים מחשבתיים של היקש לוגי.

השיטה המדעית עברה התפתחות רבה במרוצת ההיסטוריה, וחלק מקפיצות הדרך הגדולות במדע נחשבות כנקודות מפתח בשינוי השיטה המדעית. כיוון שהשיטה המדעית עוברת התפתחות מתמדת, אין עליה הסכמה כוללת, באותו אופן שאין הסכמה כוללת לגבי מהו מדע. כך, למשל, לדעת חלק מהעוסקים במדעי הטבע, חלק מהמחקרים בתחומים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה לוקים במתודולוגיה משום שהשיטות המדעיות שבהן משתמשים ענפים אלו אינן ריגורוזיות מספיק. באותו אופן הוויכוח סביב ענפים הנחשבים כפסבדו-מדע, כגון הומאופתיה, עוסק לרוב בשיטה המדעית שבה ענפים אלו משתמשים (או אינם משתמשים).

למרות הבדלים בפרוצדורות המחקריות בין תחומי המחקר השונים, קיימים מספר מאפיינים משותפים המייחדים את החקר המדעי ממתודולוגיות ידע אחרות. חוקרים מדעיים מנסים למצוא מודלים שיסבירו תופעות טבע על פי עקרון תערו של אוקאם: כלומר למצוא את המודל הפשוט ביותר המסביר את התופעות הנצפות. תאוריות אלו נבנות על בסיס לוגי ומתמטי, והדרך להכריע בין תאוריות שונות היא על ידי תכנון ניסויים לבחינתן. ניסויים גם נעשים בתחומים שבהם אין תאוריה, על מנת לצבור ידע שיאפשר בנייתם של הסברים ותאוריות. הדרישה הבסיסית מניסויים היא הדירות. בין המאפיינים המשותפים לתחומי המחקר השונים נמנית הדעה הנחרצת בדבר נחיצות האובייקטיביות בתהליך, כדי לצמצם פירוש מוטה של התוצאות. דרישה בסיסית אחרת היא תיעוד, ארכוב ושיתוף כל המידע והמתודולוגיה, כדי שיעברו ביקורת על ידי מדענים אחרים. כך מתאפשר למדענים לאמת את התוצאות על ידי ניסיון לחזור על הניסוי. הליך זה מאפשר קבלת אמת מידה סטטיסטית לאמינות המידע.

תמונת היום תמונת היום

האישה עם בעלי החיים הוא ציור מאת האמן הצרפתי אלבר גלז, שהושלם בשנת 1914. היצירה מתארת את מדאם רמון דושאן־וִיוֹן יושבת בביתה לצד כלב ושני חתולים, ומשלבת מאפיינים של קוביזם ופוטוריזם, ובהם הצגת הדמות מכמה נקודות מבט בו־זמנית והדגשת תחושת התנועה
האישה עם בעלי החיים הוא ציור מאת האמן הצרפתי אלבר גלז, שהושלם בשנת 1914. היצירה מתארת את מדאם רמון דושאן־וִיוֹן יושבת בביתה לצד כלב ושני חתולים, ומשלבת מאפיינים של קוביזם ופוטוריזם, ובהם הצגת הדמות מכמה נקודות מבט בו־זמנית והדגשת תחושת התנועה
האישה עם בעלי החיים הוא ציור מאת האמן הצרפתי אלבר גלז, שהושלם בשנת 1914. היצירה מתארת את מדאם רמון דושאן־וִיוֹן יושבת בביתה לצד כלב ושני חתולים, ומשלבת מאפיינים של קוביזם ופוטוריזם, ובהם הצגת הדמות מכמה נקודות מבט בו־זמנית והדגשת תחושת התנועה. הציור מוצג כיום באוסף פגי גוגנהיים בוונציה.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

קואגה
קואגה

Image אירועים בלוח העברי

הרב שמואל סלנט
הרב שמואל סלנט

ערך מומלץ ערך מומלץ

השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם. הטכניקות המאפשרות להכריע בין רעיונות ותפיסות שונות כוללות הן אמצעים ושיטות מדידה והן כלים מחשבתיים של היקש לוגי.

השיטה המדעית עברה התפתחות רבה במרוצת ההיסטוריה, וחלק מקפיצות הדרך הגדולות במדע נחשבות כנקודות מפתח בשינוי השיטה המדעית. כיוון שהשיטה המדעית עוברת התפתחות מתמדת, אין עליה הסכמה כוללת, באותו אופן שאין הסכמה כוללת לגבי מהו מדע. כך, למשל, לדעת חלק מהעוסקים במדעי הטבע, חלק מהמחקרים בתחומים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה לוקים במתודולוגיה משום שהשיטות המדעיות שבהן משתמשים ענפים אלו אינן ריגורוזיות מספיק. באותו אופן הוויכוח סביב ענפים הנחשבים כפסבדו-מדע, כגון הומאופתיה, עוסק לרוב בשיטה המדעית שבה ענפים אלו משתמשים (או אינם משתמשים).

למרות הבדלים בפרוצדורות המחקריות בין תחומי המחקר השונים, קיימים מספר מאפיינים משותפים המייחדים את החקר המדעי ממתודולוגיות ידע אחרות. חוקרים מדעיים מנסים למצוא מודלים שיסבירו תופעות טבע על פי עקרון תערו של אוקאם: כלומר למצוא את המודל הפשוט ביותר המסביר את התופעות הנצפות. תאוריות אלו נבנות על בסיס לוגי ומתמטי, והדרך להכריע בין תאוריות שונות היא על ידי תכנון ניסויים לבחינתן. ניסויים גם נעשים בתחומים שבהם אין תאוריה, על מנת לצבור ידע שיאפשר בנייתם של הסברים ותאוריות. הדרישה הבסיסית מניסויים היא הדירות. בין המאפיינים המשותפים לתחומי המחקר השונים נמנית הדעה הנחרצת בדבר נחיצות האובייקטיביות בתהליך, כדי לצמצם פירוש מוטה של התוצאות. דרישה בסיסית אחרת היא תיעוד, ארכוב ושיתוף כל המידע והמתודולוגיה, כדי שיעברו ביקורת על ידי מדענים אחרים. כך מתאפשר למדענים לאמת את התוצאות על ידי ניסיון לחזור על הניסוי. הליך זה מאפשר קבלת אמת מידה סטטיסטית לאמינות המידע.

פורטלים

Image Image Image Image
Image Image Image Image
Image Image Image Image

פורטל היום

Image

פורטל גוף האדם הוא שער לכל הנושאים הקשורים בגוף האדם. הפורטל מציג את מדעי היסוד של הגוף האנושי, קישורים לערכים רבים בנושא, איורים מפורטים של מערכות הגוף ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
Image אמנות Image פיזיקה
Image גאוגרפיה Image כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת
תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,
פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,
חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,
פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,
פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,
שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,
גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,
כְּבָר הֵנֵצוּ נִצָּנִים.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,
שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,
גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,
עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים.

השיר "פה בארץ חמדת אבות" מאת ישראל דושמן. השיר נעשה אהוד מאוד ביישוב העברי בארץ, ובהמשך נודע גם בארצות הגולה, שם הוחלפה המילה "פה" (בארץ חמדת אבות) למילה "שם"

תמונת היום תמונת היום

האישה עם בעלי החיים הוא ציור מאת האמן הצרפתי אלבר גלז, שהושלם בשנת 1914. היצירה מתארת את מדאם רמון דושאן־וִיוֹן יושבת בביתה לצד כלב ושני חתולים, ומשלבת מאפיינים של קוביזם ופוטוריזם, ובהם הצגת הדמות מכמה נקודות מבט בו־זמנית והדגשת תחושת התנועה
האישה עם בעלי החיים הוא ציור מאת האמן הצרפתי אלבר גלז, שהושלם בשנת 1914. היצירה מתארת את מדאם רמון דושאן־וִיוֹן יושבת בביתה לצד כלב ושני חתולים, ומשלבת מאפיינים של קוביזם ופוטוריזם, ובהם הצגת הדמות מכמה נקודות מבט בו־זמנית והדגשת תחושת התנועה
האישה עם בעלי החיים הוא ציור מאת האמן הצרפתי אלבר גלז, שהושלם בשנת 1914. היצירה מתארת את מדאם רמון דושאן־וִיוֹן יושבת בביתה לצד כלב ושני חתולים, ומשלבת מאפיינים של קוביזם ופוטוריזם, ובהם הצגת הדמות מכמה נקודות מבט בו־זמנית והדגשת תחושת התנועה. הציור מוצג כיום באוסף פגי גוגנהיים בוונציה.

הטיפ היומי הטיפ היומי

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה הנבנית בשיטת ויקי, והיא ומיזמי האחות שלה מושתתים על מערכת מדיה־ויקי. השיטה מסתמכת על מיקור ההמונים של עריכתה ותפעולה – כחלק מהתפיסה הרחבה יותר בדבר האנציקלופדיה החופשית.

הידעת הידעת?

שרקנים
שרקנים
בעל החיים שנקרא באנגלית "חזיר גינאה" (Guinea pig), בצרפתית "חזיר הודו" (Cochon d'Inde) ובעברית נקרא בעבר "חזיר ים", אינו חזיר, ומקורו אינו בגינאה, אינו בהודו ובטח שאינו בים. מקורו של יונק זה הוא באזור פרו והוא מסדרת המכרסמים (ולא מסדרת מכפילי הפרסה כמו החזיר). כיום מכונה בעל חיים זה בעברית שַרקָן (בשל הקולות שהוא משמיע) ‎או קַבְיָה (בדומה לשמו המדעי, Cavia porcellus). הקביה הובאה לאירופה על ידי הספרדים עם כיבוש אזור פרו (אז באימפריית האינקה) בשנת 1532. אחד השימושים בה היה גידולה על ספינות, לשם אספקת בשר טרי למלחים במקום בשר חזיר. על כן בגרמנית נקראת הקביה "חזירון-ים מבוית" (Hausmeerschweinchen), ומכאן מקור שמה הקודם בעברית.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

קואגה
קואגה

Image אירועים בלוח העברי

הרב שמואל סלנט
הרב שמואל סלנט
Image

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

Imageויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia! For assistance in other languages, please see the embassy.