רופא, בהתמחות-על בקרדיולוגיה. מומחה ברפואה פנימית. מרצה באוניב׳ תל-אביב. נשוי לאחת, אב ל3.
Senior Fellow in Cardiology. English speakers, pls see @ZusmanOren
״חדשות טובות. באתי לספר לך שכנראה נמצא לב עבורך. אני מבקש שתהיה בצום, ותכף נשלים כמה בדיקות. עכשיו נערכים להכין את הלב הנתרם, ואם הכל יהיה בסדר, תעבור השתלה הלילה״
אני, בתפקיד אריאלה ממפעל הפיס, לגבר בן 42 עם אי-ספיקת לב סופנית.
פגשתי במסדרון הבוקר את שקו, שהיא אחות לילה מיתולוגית בפנימית בה עבדתי. פז״מ של 40 שנה בעבודה. ״מה נשמע, איך במחלקה?״ אני שואל.
״אוי. נורא. טוב שסיימת עם זה״.
״עד כדי כך גרוע עכשיו?״
״חולים קורסים, 2-3 פטירות בכל לילה, צריכים לשים מונשמים בחדרים רגילים, טירוף״ וזה חברים,
>>
הסיום של הסיפור מסתיים במוות כמו רוב הסיפורים בפנימית, אבל עדיין, מרגיש אחד הנצחונות שלי, כי הצלחתי לתת הזדמנות פרידה ואולי closure לה ולמשפחה. קראו לזה סוף צרפתי-אמריקאי.
השעה 6 בבוקר, השנה היא לא עכשיו, ואני עומד בחדר תורן. אני מרוצה מזה שאספתי שעתיים שינה ומתארגן לארגוני סוף תורנות. בדיוק הטלפון מצלצל, ומוחמד, אח-שהוא-אח, מודיע "צריכים אותך דחוף בחדר 6". שזה, במנעד ההודעות המקודדות של הצוות הסיעודי, אומר שחרא פגע במאוורר, כמו שהאמריקאים אומרים.
שרשור בדיחות רופאים, היה כבר? מוזמנים להוסיף.
איפה מחביאים שטר של מאה דולר מפנימאי? מתחת לחבישה.
ואיפה מחביאים מאורתופד? צמוד לאק"ג
ואיפה מחביאים מכירורג? בתוך ספר הלימוד
ואיפה מחביאים מרדיולוג? על המטופל
ואיפה מחביאים שטר של מאה מפלסטיקאי? נו באמת, אי אפשר להחביא כסף מפלסטיקאי
זו לא הפעם היחידה שנעזרתי בתחושה של מטופל ו/או משפחתו או צוות רפואי אחר. האמנות והקושי באבחון (וחלק מהאמנות של ה"בלשות" הרפואית) היא לדעת מתי להקשיב ומתי ממש לא.
אחד המקומות ה"מסוכנים" בבית חולים הוא דווקא מיון מהלכים, במקומות מסוימים נקרא גם טריאז'. החלק במיון שכשמו כן הוא- מגיעים חולים על הרגליים ולא באמבולנס, ומחכים בתור לבדיקות\רופא, כמו איזה סניף מוגבר של קופת חולים.
למה מסוכן?
״אתה קרדיולוג? אתה נראה כמו דוגי האוזר.״ אומרת מטופלת בת 60 עם התקף לב במיון. אני מודה לה על המחמאה. בדקות הקרובות היא תכנס ותצא מVF (הפרעת קצב מסכנת חיים) בזמן שאני מפעיל את הכוננת שלי, מקפיץ צוות צינתורים, צורח לצוות מיון לארגן אותה ליציאה, ובין לבין רץ לחולה קורס ביחידה.
כשהיה סטאז׳ר, חבר נכח בניתוח בו התנהל דיון לגבי ה״מקוריות״ של החזה של מטופלת (שהייתה כבר מורדמת). בתגובה, המרדים חפן אותן ומסר את ״ממצאיו״. מיותר לציין שהיו מס׳ נוכחים בחדר. החבר דיווח על האירוע למנהל שלו ובהתאם דווח מעלה.
בעקבות זאת- הוא עבר מסע תלאות כולל >>
הפנית עורף מההנהלה, רמיסה והכפשה ע״י העו״ד מטעם הועד בבירור הפנימי, הפניית עורף מצד ההנהלה, התנכלות מצד רופאים אחרים.
אני גאה בו מאוד.
הדברים האלה לא מתרחשים בריק- זה חלק מתרבות אונס. חלק מהסיבות #לאהתלוננתי
ולכן גם הזוי בעיני מי שחושב שנשים מוכנות לעשות את זה כ״התנכלות״
מטופל קורס אחרי התקף לב, אני עסוק בהחייאה, מייצב אותו מספיק כדי להטיס אותו לחדר צינתורים. בדרך צריך לעבור במעלית, כשלידנו המשפחה שלו בוכה, צועקת "תצילו אותו". אני אומר להם שזה מה שאני מנסה לעשות, בדיוק כשהמעלית נסגרת.
ואז הדלת נפתחת.
ושוב נסגרת.
ונפתחת.